שתפו עמוד זה ב-Facebook
טיולי צילום • מנזר מרסבא • מחזה תעתועים במדבר יהודה

טיול צילום • הסודות של מדבר יהודה

מנזר מר סבא

מיקום האתר: מדבר יהודה, כ-16 ק"מ ממזרח לבית לחם

תקופת האתר: התקופה הביזנטית (324-638 לספירה)
 

מנזר מרסבא המרתק נראה כעוף החול שקם באמצע המרחבים, מחזה תעתועים הנגלה לעיניים במעמקי המדבר.

המנזר שוכן בנוף מדברי צחיח ומרהיב, על דופן קיר תלול שמעל לערוץ נחל קדרון בצפון מדבר יהודה. המרסבא, השייך לזרם היווני-אורתודוקסי, הוא אחד
 
המנזרים הקדומים בעולם והוא קיים ומיושב ברציפות מזה 1,500 שנה.
 
 
באמצע הנוף המדברי הצחיח נגלה המנזר העתיק והיפיפה (צילום:עינת קלינין)
 
 
פנים המנזר הוא מבוך סודי של מעברים, כוכים, תאים ומדרגות ואין במקום, עקב אורח החיים הסגפני, מים זורמים וחשמל. המבנה העתיק והמיוחד
 
והבחירה לחיות בדרך חיים עתיקה משרים אווירה קסומה של ימים עברו. כניסת נשים אל המנזר, בו גרים היום בערך 20 נזירים, אסורה.
 
בעת חגים קדושים מודלקים בזמן השקיעה מאות נרות המהבהבים במערות שעל המצוק החשוך. בעתות תפילה בימי ראשון ובחגים מנגן נזיר קונצרט
 
קסום של פעמוני כנסייה המהדהד בדממת המדבר בה שרוי המנזר.
 
מנזר מרסבא ידוע בטיפיקון שלו, שהוכר כטיפיקון הראשון של הכנסיה האורתודוכסית ושימש כבסיס לסידור האורתודוקסי עד לימינו. טיפיקון זה הוא
 
סידור הנחיות בנוגע לתפילות ולטקסים, מנהגים ואורח חיים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה. הטיפיקון של מנזר מרסבא
 
ידוע גם כטיפיקון ירושלים עקב הקרבה הגדולה לעיר הקדושה.
 
המנזר ידוע גם כמיקום בו היה ארכיון חשוב ביותר לתולדות הנצרות שהועבר לירושלים. בטקסטים רואים את המעבר מיוונית לערבית.
 
 
מנזר מיושב ופעיל בן 1,500 שנים (צילום:עינת קלינין)
 
 
המנזר היפה קרוי על שם הנזיר סבאס, מהנזירים החשובים והמפורסמים שפעלו במהלך התקופה הביזנטית בארץ ישראל. בתוך מנזר המרסבא
 
ניתן לראות את קברו של הנזיר הקדוש סבאס המחופה כיפה זהובה. 
 
סבאס הקים מנזרים רבים במהלך שנות חייו, אך המנזר שקרוי על שמו הוא הגדול והמפורסם מביניהם. תחילה התגורר סבאס יחד עם מלוויו
 
במערה בסמוך למקום, ובשלב מאוחר יותר הוא החל בגיוס כספים לבניית המנזר. בעקבות הפלישה הפרסית לארץ ישראל בשנת 614 לספירה,
 
נפגע מנזר מרסבא באופן קשה, אולם הוא שוקם עד מהרה בשנת 629 לספירה, עת כבשו חילות הביזנטים את ארץ ישראל מחדש.
 
המעבר לתקופה הערבית הקדומה (638-1099) לא השפיע תחילה על המנזר ותושביו, כל עוד שלטו בארץ ישראל החליפים לבית אומייה
 
(661-750 לספירה) מבירתם שבדמשק. אולם בשלהי המאה ה-9 לספירה, בתקופת שלטונם של החליפים לבית עבאס (750-1258) שקבעו
 
את בירתם בבגדד שבעיראק, הפכה ארץ ישראל לאזור ספר בחליפות, ובשל כך רבו מקרי ההתקפות והשוד על המנזר. בשלב זה החלו תושביו
 
של המנזר לערוך עבודות לביצור ולחיזוק מנזר מר סבא. בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנו סביב מנזר מרסבא חומה חיצונית ומגדל
 
שמירה במטרה להגן על המנזר מפני התקפות ומעשי שוד וביזה של שבטים בדואים באזור. 
 
במהלך המאה ה-19 עבר מנזר מרסבא שיפוץ מקיף ונרחב אשר במסגרתו הוקמו מבנים שונים ונבנתה חומה חדשה. מרבית המבנים והחומה
 
הנראים כיום הם תוצאה של שיפוץ זה. 
 
מנזר מר סבא הינו מנזר פעיל ומונה כ-20 נזירים החיים בו כיום. המנזר אינו מחובר לאספקת מים, חשמל או טלפון והנזרים שחיים בו ממשיכים
 
את אורח החיים שהיה נהוג במנזר בתקופות קדומות. אורח חיי בדידות וסיגוף בתאים קטנים. הם אינם אוכלים בשר או תפוחים וכמובן, נמנעים
 
מחברת נשים.
 
 
נחל קדרון מתפתל מלמטה ומנזר מרסבא חצוב על צלע ההר (צילום:עינת קלינין)
 
 
הנזיר סבאס, שחי בין השנים 439-532 לספירה, הוא בן קפדוקיה שבאסיה הקטנה שבטורקיה והוא נמנה עם הדמויות הבולטות במדבר יהודה
 
בתקופה הביזנטית, וממנהיגיה החשובים של נזירות ארץ ישראל באותה התקופה. הוא בנה מקומות מגורים לנזירים והכיל סגנונות חיים משותפים
 
במנזר. הוא בנה שני מנזרים מחוץ למדבר יהודה, האחד ליד נהר הירמוך והאחר ליד אמאוס ניקופוליס, עיר עתיקה בשוליו המזרחיים של עמק איילון,
 
וכן הקים אכסניות לנזיריו ביריחו ובירושלים. בתקופתו הוא היה אחראי על מפעל בנייה גדול וסבאס מתגלה כאחד הבנאים החשובים של מדבר יהודה.
 
סבאס הגיע לירושלים  בשנת 456  כשהוא בן 18. הוא שהה בקוינוביון וזמן קצר לאחר מכן עבר ללאורה של אבתימיוס, מאבות הנזירות הנוצרית
 
במדבר יהודה, אותו ליווה למסעות תענית במדבר. לאחר מות אבתימיוס, החל סבאס לחיות במערה במצוק נחל קדרון כמתבודד, ותוך שנים ספורות
 
התקבצו סביבו נזירים נוספים שחיו במערות התבודדות. עם השנים התפתח המנזר, ומספר נזיריו הגיע למאות. בעזרת תרומות נדיבות וקשריו הטובים
 
של סבאס נבנו מבנים נוספים של המנזר על מצוקו של נחל קדרון, מול המערות ששמשו את סבאס ומלוויו. בשנות חייו האחרונות של סבאס אכלס המנזר
 
מאות נזירים והיו בו הן לאורה והן קוינוביון.
 
הנזירות שהוא הנהיג מאמינה בחיי סיגוף ובידוד ותקופות רבות הוא ותלמידיו התגוררו במערות ברחבי המדבר. כשפועלו התפרסם וצבר כוח והוא בנה
 
מנזרים וקיבל תמיכה נרחבת דתית ופוליטית לשם כך, הנזירים אימצו את דרך החיים הסגפנית שלהם אל תוך חיי המנזר, חיו בתאים סגורים ומבודדים
 
ונפגשו כמה פעמים בשבוע רק לשם תפילות ומילוי מנהגים. 
 
 
מרבית המבנים והחומה של המנזר כיום הם תוצאה של שיפוץ מהמאה ה-19 (צילום:עינת קלינין)
 
 
תרומה גדולה נוספת של סבאס לנזירות היא הקוינוביה, תקנון לדרך החיים והאמונה של נזירות שיתופית.
 
סבאס מכונן מסגרת ארגונית למנזריו ומתקן להם תקנות. חיבור התקנון על ידי סבאס מצביע על נסיונו להביא לאחידות באורח החיים בכול מנזריו, נסיון
 
שהוא נדבך חשוב בתהליך מיסוד התנועה. נזירי מדבר יהודה באו רובם מארצות שונות ברחבי האימפריה הביזנטית ורק מיעוט מקרבם נמנה עם האוכלוסיה
 
המקומית. וכך, הקוינוביון (בעקבות הקוינוביה) הוא מנזר שיתופי, בו חיו, למדו, התפללו, ואכלו הנזירים, תוך ניהול חיי שיתוף.
 
הקוינוביון התפתח מן הלאורה, שהיא משהו בין נזירות מתבודדת לנזירות שיתופית. לאורה היא צורת נזירות שהתפתחה בראשית התקופה הביזנטית
 
במדבר יהודה, בה קבוצת נזירים היו מתבודדים ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך
 
תפילה וסעודה. המונח "לאורה" מגיע מיוונית ופירושו "מסדרון", "סימטה" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות
 
האישיים של חבריה. נזירים מפורסמים רבים התקופה הזו חיו בין שתי צורות נזירות אלו. חלק מחייהם הם בילו בהתבודדות במערה מבודדת כחלק מלאורה,
 
וחלק מחייהם חיו ואף הקימו מנזרי קוינוביון. בקוינוביון היו מכינים את פרחי הנזירים לחיי התבודדות בלאורה, עד לרגע שבו הנזירים הצעירים הוכיחו כי
 
ביכולתם להתבודד, ואז הורשו להצטרף ללאורה. 
 
נזירות מדבר יהודה נושאת תפקיד פוליטי חשוב ובאחת משעותיה יפות הפכו מנהיגיה למעצבי העמדות התאולוגיות של כנסיית ירושלים. מעורבותם
 
הפוליטית והדתית של מנהיגי נזירות מדבר יהודה בכנסית ירושלים מלמדת על מעמדה הרם של תנועה זו בקרב החברה הנוצרית בארץ ישראל. נזירי מדבר
 
יהודה ניהלו מאבק למען האורתודוקסיה והם הגדירו עצמם "תושבי ארץ הקודש" וכמי שהאמת בעינייני אמונה נמצאת בידם. קרבתם למקומות הקדושים
 
והיותם תושבי ארץ הקודש היוו בעינם מקור לסמכותם בעינייני אמונה כי הם לטענתם, קרובים ו"נוגעים במו ידינו" במקומות הקדושים.
 
 
 
(צילום:עינת קלינין)
 
 
אתרים נוספים בסביבת מנזר מרסבא:
 
 
נחל קדרון, שמעליו ממוקם מנזר מרסבא, הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח מדרום לנחל קומראן ומצפון
 
לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר.
 
לשמו של הנחל יש מספר השערות, פירוש המילה "קדר" כ"חושך" כיוון שחלק מערוץ הנחל מוקף הרים גבוהים היוצרים בו אפלה. פירוש השם כ"חושך"
 
כמקום של קבורה וטומאה כיוון שנקברו במקום אישים חשובים מימי בית שני. פירושים נוספים הוא כי שמו נובע מצורת הקדרה שהנחל יוצר במפגשו
 
עם גיא בן הינום או כי מקור השם הוא בבתי המלאכה של הקדרים שישבו בו. לא ידוע מהי ההשערה הנכונה אך כל פירושי השמות מעניינים.
 
לאורך רוב ההיסטוריה נחשב נחל קדרון, היורד מהר הצופים, לגבולה הגאוגרפי והמוניציפלי של ירושלים. כאמור, הנחל שימש מקומם של בתי היוצר
 
של קדרי ירושלים, ובהמשך כנקרופוליס (מקום קבורת המתים) של העיר. בין הקברים הידועים המצויים בנחל נמצאים יד אבשלום, קבר בני חזיר, קבר
 
זכריה וקבר רבי עובדיה מברטנורה.
 
 
הר מונטר הוא הר במדבר יהודה, הממוקם כ-12.5 ק"מ מזרחית לקיבוץ רמת רחל. גובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בעברית הוא 'הצופה', 
 
ואכן מפסגתו משקיפה תצפית מרהיבה. מקובל לזהותו עם צוק העזאזל, ממנו היו משליכים מדי שנה את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על-מנת
 
לכפר על עוונות עם ישראל. במקום קיימים שרידי חפירות ממלחמת העולם הראשונה, עת ההר נכבש על ידי צבאות אנזא"ק מידי הטורקים בפברואר
 
1918.
 

הורקניה. מבצר הורקניה הינו מבצר עתיק שנבנה לראשונה בימי החשמונאים (167-37 לפנה"ס) והוא שוכן במדבר יהודה כ-10 ק"מ מזרחית לקומראן.

בתקופת מלכותו של הורדוס הפך מבצר הורקניה לבית סוהר למתנגדיו, שם גם נקבר בנו הבכור אנטיפטרוס שהוצא להורג על ידו לאחר שניסה להתנקש

בחייו.

בשלהי המאה ה-5 לספירה ייסד במקום הנזיר סבאס מנזר בשם קסטליון. המנזר היה קיים גם במהלך התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לפנה"ס)

והוא המנזר ננטש רק במאה ה-14 לספירה והאתר נשאר שומם עד לשנת 1923, עת החלו להתיישב במקום נזירים אחדים ממנזר מר סבא. בשנת 1939

נאלצו הנזירים לנטוש את המקום עקב המצב הביטחוני המעורער ששרר באזור.

מבצר הורקניה לא נחפר עד כה ועיקר הידיעות על המקום מתבססות על סקרים ועל מדידות. כיום ניתן להתרשם במקום משרידי המבנה ההרודיאני, ובעיקר
 
משרידי מנזר קסטליון. כמו כל שאר מבצרי המדבר גם בהורקניה נמצאו שרידים של מערכת מים מרשימה. מדובר בשתי אמות מים שהובילו אל בריכות
 
אגירה גדולות למרגלות המבצר. האמה הקצרה מבין השתיים (כ-2 ק"מ) היא ככול הנראה מהתקופה החשמונאית, ואילו האמה הארוכה (כ-9 ק"מ), אשר
 
ראשיתה בנחל קידרון, היא ככול הנראה מהתקופה ההרודיאנית. בנוסף לאמות נבנתה מערכת של בורות גדולים לאגירת מי גשמים שנחפרו בתוככי המבצר.
 
לרגלי מבצר הורקניה לצד בריכות האגירה, נמצא בוסתן ששימש לגידולים שונים לצרכי יושבי המבצר.

 

 

מעוניינים לחזות ביופי הזה במו עינכם?

 
 
 

טיולי צילום PHOTOLIGHT

 
 

26/07/2012 14:56

שתפו מאמר זה ב-Facebook

תגובות (2) | מספר צפיות (4804)
איזה מקום מרהיב ביופיו. חיכיתי הרבה זמן להגיע למקום כזה בטיול. נהדר!
אשמח אם תצטרפי לטיול smile
מבקרים אחרונים
גבי בן אברהם
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
הנהלת פוטולייט
דנה בר אור
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
Dani Babitz
humi
מאיר בר-אל
יאורית מורד
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
Daniel Danilov
אריה רוזן
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
דניאל
גבי גולדברג
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
עדי פלמון
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
ליאור גיל
ודים
amihai dekel
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
טיולי צילום
משתמש שגולש במצב חסוי(בלתי נראה)
איגור
זאב כץ